רגולציה בשוק הפורקס

נוב 17, 2011 מאת

רגולציה בשוק הפורקס

במשך שנים התנהל שוק הפורקס כאשר רובו לא היה נתון לרגולציה משמעותית. רוב השוק מורכב מפעילות של ספקולנטים שמנסים להרוויח מתנודות בשערי החליפין של המטבעות בעולם וסוחרים אלו מקבלים את שירותי המסחר בעיקר באמצעות ברוקרים פרטיים שמציעים פלטפורמות מסחר מתקדמות שפועלות על בסיס האינטרנט. בשנים האחרונות גוברים הקולות, הן מצד סוחרים והם מצד גורמי הרגולציה על שוקי ההון בעולם, למיסוד הפיקוח על חברות הפורקס.

הקריאות להגברת הרגולציה נובעות גם בעקבות היקפי המסחר העצומים שמגלגלים אותם ברוקרים ופלטפורמות אינטרנטיות, גם בגלל משקיעים שנפגעו והפסידו כספים רבים – הפסדים שלטענתם נבעו מתפעול לא הוגן של התחום וגם, באופן חלקי מאוד, בגלל רצון החברות להיכנס למסגרת מפוקחת של פעילות שוק הון מקובלת ושגרתית כמו מסחר בניירות ערך וכדומה.

ריבוי חברות פורקס בישראל

למרות גודלה של ישראל מבחינת שוק הפורקס מדובר על מעצמה עולמית, בישראל פעילות חלק מחברות הפורקס הגדולות בעולם, כאשר מן הסתם הגדולות שבהן פעילות בעיקר מחוץ לישראל. ראוי לציין כי גם בקרב חברות הפורקס הגדולות שבסיסן בחו"ל, רבות מהן הוקמו על ידי ישראלים. גם עבור הסוחרים המקומיים קיים היצע גדול של חברות שניתן לסחור דרכן.

עיקר הקריאות למעבר אל רגולציה בשוק הפורקס בישראל נבעו מכך שהשוק בישראל צמח מאוד בשנים האחרונות ובעיקר משום החשש לניגוד עניינים בין פעילות חברות הפורקס ללקוחותיהן. במדינות שונות בעולם יש רגולציה או פיקוח כלשהו על חברות הפורקס אך בישראל המצב כיום מאפשר לחברות המקומיות לפעול בחופשיות מוחלטת. באנגליה למשל, חברות פורקס רבות מקבלות אישור מה-FSA, המקבילה לרשות ניירות ערך בישראל.

מודל של עושה שוק מול מודל ECN

רגולציה בשוק הפורקס אמורה לפתור מצב שעלול להיות בעייתי עבור לקוחות חברות הפורקס, מצב שנובע ממהות הפעילות העסקית של חברות אלו, הרגולציה אמורה למנוע מצב שבו החברות ירוויחו מהפסדים של הלקוחות. כיום בגלל חוסר ברגולציה חברות הפורקס פועלות לרוב במודל של "עושה שוק" כך שהן מקבלות את הכספים מהסוחרים, אלו מבצעים עסקאות קנייה ומכירה בזמן שלמעשה חברות הפורקס מבצעות את העסקה באופן פנימי בלבד ללא ביצוע בפועל של העסקה בשוק הפורקס העולמי. מצב זה גורם לכך שאם הלקוח מפסיד את הפוזיציה, כל הכסף נשאר אצל חברת הפורקס ואם הוא מרוויח היא צריכה לשלם לו מכיסה את הרווח. כך שבמודל של עושה שוק ניגוד העניינים האפשרי ממש ברור ויש לחברות הפורקס אינטרס שהלקוחות יפסידו.

בזמן שחברות מסוימות מברכות על הכנסת רגולציה בשוק הפורקס יש כאלו שבוודאי יאלצו לשנות את המודל העסקי שלהן או להיסגר כליל. הרגולציה תדרוש מהחברות לעבור לפעול במודל ECN, כך שהן למעשה ישמשו כמתווכות בלבד בין הלקוחות לבין שוק הפורקס העולמי – העסקאות יבוצעו בפועל בשוק והברוקרים ירוויחו רק מהפרשים בשערי המטבעות ומעמלות אפשריות.

השינוי הצפוי בעקבות רגולציה בשוק הפורקס בישראל

את הכנסת הרגולציה לשוק הפורקס מובילה באמצעות חקיקה רשות לניירות ערך, החוק למעשה כבר עבר ונמצא נכון לסוף שנת 2010 בתהליכים סופיים של אישור. חברות הפורקס שמפעילות חדרי מסחר יחויבו בקבלת רישיון, להציג הון עצמי ברמה מספיקה לצורך פעילות, הן ידרשו לרכוש ביטוח ושאר הגבלות. בעל שליטה בחברת פורקס יצטרך אישור מהרשות לניירות ערך. חברות הפורקס לא יוכלו להרוויח כתוצאה מהפסדי לקוחותיהן והן יחויבו בדיווח לרשות ולציבור אודות פעילותן ויהיה עליהן לעמוד בכללים מקובלים של ניהול כספי הלקוחות.

מאמרים קשורים

Tags

Share This